הסטוריה
    לוח אירועים
    דלג על לוח אירועים

    אירועי היום

    שרגא מילשטיין

    הגדל

    שרגא מילשטיין נולד בפולין בשנת 1933.

    בגיל 6 פרצה מלחמת העולם השנייה, ומשפחתו הועברה לגטו שיצרו הנאצים בעירו, אחר כך הועבר למחנות הריכוז בוכנוולד וברגן בלזן.

    לאחר המלחמה בגיל 12 הפך ליתום מאב ומאם ויחד עם אחיו הצעיר הועבר לשבדיה, להחלמה ושיקום.

    במרץ 1948 עלה לישראל באוניית המעפילים "קדמה". בארץ למד עם אחיו מרדכי במוסד החינוכי-חקלאי כפר הנוער ע"ש ב.צ. מוסינזון במגדיאל, מוסד שאליו יחזור כעבור שנים כמנהלו.

    בשנת 1952 נישא לעליזה שטרן, ניצולת שואה אף היא. בשנת 1956 החל את פעילותו הציבורית - בגיל 23 נשלח על ידי ההסתדרות הציונית העולמית לאנגליה על מנת להקים את סניף הנוער הציוני שם.

    עם חזרתו ארצה הוא מונה למזכיר המפלגה הפרוגרסיבית בכנסת. במהלך השנים הוא יצא לעוד שתי שליחויות של ההסתדרות הציונית, האחת למונטריאול שבקנדה, כנציג מחלקת נוער והחלוץ לקנדה (1967-70), והשנייה לניו יורק, כנציג המחלקה לצפון אמריקה (1973-77).

    לאחר שובו מניו יורק מונה מילשטיין למנהל כפר הנוער ע"ש ב.צ. מוסינזון במגדיאל. בשנת 1983, ולאחר שנים בהן כיהן כסגן ראש מועצת כפר שמריהו וכחבר מועצה, התמודד לתפקיד ראשות המועצה וזכה בבחירות.

    כהונתו נמשכה 15 שנה (1983-98) והתאפיינה בפיתוח מואץ של כפר שמריהו, כולל הקמת מרכז וייל לתרבות. בין השאר נודע בשל המאבק מול גופי השלטון המרכזי על שיקוע מחלף כפר שמריהו בכביש 2. הצלחת המאבק יצרה תקדים בכך שמאבק מול גופים גדולים להתחשבות בסביבה ובתושבים בעת יצירת תשתיות לאומיות, זכה להצלחה.

    מאז פרישתו ממועצת כפר שמריהו ממשיך שרגא מילשטיין בפעילות ציבורית, וכיום הוא משמש כיו"ר "משואה", המכון לחקר השואה.

    ב-2006 יצאה לאור האוטוביוגרפיה שלו, "מסע חיים".

     

    בית עליזה

    המבנה נבנה בשנת 1945 ובמשך השנים שימש כמועדון נוער ומועדון ויצו סניף כפר שמריהו. עליזה מילשטיין תושבת הכפר משנת 1961 הייתה פעילה בויצו במשך שנים רבות. לאחר פטירתה בשנת 1998 החליטו בעלה שרגא ובניה יוסי, הילי ועודד מילשטיין לתרום לחידוש וריהוט הסניף.

    על פי הסכם בין המועצה המקומית, ויצו ומשפחת מילשטיין שנחתם בשנת 2002 נקרא המקום "בית עליזה". היום משמש "בית עליזה" לשיעורי בלט ומפגשים במסגרת "מרכז וייל".

     


     

    נובמבר 2015

    שרגא מילשטיין הוזמן לשאת את הנאום המרכזי בטקס בעיר דכאו, בגרמניה. עיריית דכאו ערכה טקס מרשים לציון ״ליל הבדולח״, אשר התרחש ב- 9.11.1938, תוך הזכרת יהודי העיר שנפגעו באותו לילה על ידי הקלגסים הנאצים.

    מילשטיין סיפר על חייו בשואה, והדגיש את הערכים של חופש, שוויון ודמוקרטיה המשותפים היום לגרמניה ולישראל.

     

    למחרת הופיע מילשטיין גם בפני תלמידי כיתות י״ב בבית ספר תיכון בדכאו.

     

     


     

     

    שרגא מילשטיין כותב זיכרונות - הספר "מסע חיים"

    בהוצאת משרד הביטחון

     

     

     

     

    הספר "מסע חיים" הוא למעשה סיפורה של ישראל בכלל וסיפורו של כפר שמריהו בפרט, שכן שרגא מתאר בספר זיכרונותיו את דרכו של נער יתום, ניצול שואה שעלה לישראל לפני הכרזת המדינה, עסק בפעילות ציבורית ענפה, הגיע לכפר שמריהו ב-1961, ייצג את המדינה בשליחויות רשמיות בחו"ל וכיהן כאמור בתפקיד ראש המועצה. בתקופתו הפך כפר שמריהו לאחד הישובים המבוקשים והיוקרתיים ביותר בישראל.

     

    "מילשטיין הוא איש ציבור מוסרי, ידע לנהל דברים ללא כפיה ובלי "לחנוק" את התושבים. אהבתי את גישתו, חם, מסור, מינורי, אך עם עוצמה גדולה", דברי הרב שמואל אבידור- הכהן ז"ל שהיה שנים רבות הרב של כפר שמריהו.

     

    שרגא גדל במשפחה חמה בעיר פולנית קטנה אליה חזר בהמשך חייו לביקור מרגש. היה בן 6 כאשר פרצה מלחמת העולם השנייה ב-1939. זה היה בית מרווח של משפחה אמידה אך צנועה. רב העיר היה משה חיים לאו, אביהם של הרב הראשי לשעבר ישראל מאיר לאו ואחיו נפתלי לביא ז"ל. שם הקימו הגרמנים את הגטו הראשון בפולין באוקטובר 1939 ומשם נשלחו היהודים אל מחנה ההשמדה טרבלינקה ומחנות הריכוז בוכנוולד וברגן בלזן.

     

    המשפחה חיה ועבדה בגטו עד הפינוי בו הופרדה האם משרגא, אחיו הצעיר מרדכי והאב. "אמא, אמא, עוד הספקתי לקרוא והיא נופפה בידה ונלקחה אל הצד האחר. זאת הייתה הפעם האחרונה שראיתי אותה" כותב שרגא.

     

    זמן קצר אחר כך נלקח גם האב והוצא להורג. הילדים המתבגרים נשלחו לבוכנוולד ומשם לברגן בלזן בקור המקפיא של ינואר 1945 "התגלמות השאול עלי אדמות" הוא כותב. בן 12 היה ושקל 27 קילו כמו השלדים שנעו סביבו כאשר באפריל 1945 נכנסו חיילי הצבא הבריטי למחנה ברגן בלזן ושיחררו אותו.

     

    ההמשך היה בשוודיה לשם הגיעו הילדים הניצולים בסיוע הצלב האדום השוודי להחלמה ושיקום. את בר המצווה הוא חגג בשטוקהולם בסיוע הקהילה היהודית ובעזרת "עליית הנוער" הגיע לישראל כחודש לפני הכרזת המדינה.

     

    את בגרותו חווה במלחמת השחרור. "התחושה של היעדר הורים ושל היותי לבד בעולם הייתה קשה והשפיעה עלי גם בעיצוב ההכרה שאדם צריך לדאוג לעצמו ולקרובים לו. לחשוב קדימה ולתכנן את דרכו בחיים" כותב מילשטיין. הקליטה בארץ הייתה קשה כמו של כל העולים שהגיעו. שרגא השקדן למד עברית עוד בשוודיה והמשיך כאן בכפר הנוער מגדיאל, הוד השרון שברבות הימים היה למנהלו.

     

    הקשיים הפכו לו לאתגר, למד בסמינר למורים בירושלים. ב-1952התחתן עם עליזה (לבית שטרן) גם היא ניצולת שואה שעלתה ב"אקסודוס 1947" ובהמשך נולדו להם שלושה בנים - יוסי, הילי ועודד. 

     

    שרגא עסק בנושאי חינוך וגם בעיתונות. ייצג את מחלקת הנוער והחלוץ של הסוכנות היהודית בארה"ב שם עבד עם ראשי העם היהודי בצפון אמריקה.

     

    לכפר שמריהו הגיע ב-1961 יישוב מרוחק בו גידלו חסה וצנוניות. המייסדים ב-1937 היו עולים חדשים מגרמניה שהצליחו לברוח מאימת שלטונו של היטלר והמפלגה הנאצית. התושבים הכשירו עצמם לעבודת האדמה והיישוב היה שונה כבר אז מישובים אחרים, לא קיבוץ, לא מושב ולא דומה להתיישבות הפרטית במושבות. ייחודו היה בשילוב של יוזמה פרטית עם אגודה חקלאית מסייעת. כולם חיו חיי צנע והיו גאים בעבודה ברפת, בלול ומאחורי המחרשה.

     

    אחרי קום המדינה הגיעו עולים גם מיוגוסלביה ודרום אפריקה. כל אחד הביא סגנון משלו ותרם את תרומתו לאופי הישוב. ב-1983 נבחר שרגא לתפקיד ראש מועצת כפר שמריהו בראשות רשימת מועמדים בלתי מפלגתית שהשיגה רוב מוחלט במועצה, תפקיד בו החזיק עד 1998, במשך 3 קדנציות.

     

    מראשית דרכו הוא שם דגש על פיתוח תשתיות, איכות חיים, חינוך ותרבות. היישוב פרח והפך למושבת דיפלומטים ומקום מושך לבעלי הכנסה גבוהה. מחירי המגרשים צברו תאוצה. גולת הכותרת שלו בראשות המועצה הייתה הקמת צוות מומחים שהמליצו על סלילת כביש משוקע בצומת כפר שמריהו בכביש מס' 2 שהיה אחד הצמתים הסואנים בארץ ונקרא אז "הפקק של המדינה". בספטמבר 1995 חנך ראש הממשלה יצחק רבין את הצומת וכעבור חודשיים נרצח. "הניצחון בהקמת הצומת הוא ניצחון סביבתי" כתבו אז העיתונים.

     

    הישג נוסף שלו היה הקמת מרכז וייל לתרבות וספורט, מרכז קהילתי שמושך אליו גם היום ילדים, נוער ומבוגרים גם מן הסביבה. מילשטיין היה ידוע כראש מועצה סמכותי, חסכן השומר על כספי ציבור, יעיל וחכם וכך כתבה עליו שולמית אלוני ז"ל, תושבת כפר שמריהו ושרת החינוך והספורט לשעבר: "שרגא מילשטיין הוא דמות נעימה שטיפחה את "הביחד" בתוך כפר שמריהו. בתקופתו הוקמה הספריה המצוינת, נסללו כבישים ומדרכות, הוקפד הפיקוח על מצב הניקיון וכמובן השיא התרבותי – הוקם מרכז וייל, אולם ההצגות והמופעים המוזיקליים. הוא איש יוזמתי ותוסס העובד ללא קונפליקטים, ביושרה ובישירות".

     

    הכתבה פורסמה בשנת 2007 בעלון א.ב., חדשות הרצליה וכפר שמריהו .

     

     

    עבור לתוכן העמוד