מועצה
    לוח אירועים
    דלג על לוח אירועים

    אירועי היום

    ערב זכרון - 40 שנים למלחמת יום הכיפורים

    6/10/2013 20:00
    הגדל

    ביום ראשון 6.10.2013, 40 שנים למלחמת יום הכיפורים נערך באודיטוריום וייל ערב לזכרם של בני הכפר שנפלו במלחמה.

     

    באירוע הוקרן הסרט, אשר הוכן על ידי יואב שפיגל עבור דובר צה"ל, שסוקר את האירועים לקראת ובמהלך המלחמה.

    את הערב ליוותה חבורת הזמר של כפר שמריהו, בהנחיית פיני שפיגלר בשני שירים: חורף 73 והחיטה צומחת שוב.

    באירוע נערך מושב בהנחיית העיתונאי ארי שביט ובו נערכו שיתופים משדה הקרב ושיחה לגבי ההשלכות על החברה האזרחית.

     

    השתתפו במושב:

    הצנחן, תא"ל במילואים חיים בנימיני חייל המילואים

    התעשיין מר דן פרופר טייס הקרב

    תא"ל במילואים עמירם אליאסף חיל המילואים

    עו"ד גדעון הולין אח שכול

    עו"ד דודי גילת הספן

    אל"ם במיל' דרור אלוני


     

    ראש המועצה, דרור אלוני פתח בדברים:

    משפחות שכולות, אורחים נכבדים, ערב טוב,

    היום לפני 40 שנים פרצה מלחמת יום כיפור ונמשכה מהשישה ועד לעשרים וארבעה באוקטובר 1973.
    במהלך הקרבות אִבדנו למעלה מאלפיים וחמש מאות הרוגים, חיָלֵי צה"ל.
    בסך הכל גבתה המלחמה למעלה מעשרים ושניים אלף הרוגים.

    את הערב פתחנו במצגת תמונות מהמלחמה. את המצגת ליוותה שירת הגבעטרון, בפיוט לראש השנה וליום הכיפורים - ונתנה תוקף. הלחן נכתב על ידי יאיר רוזנבלום בתחילת שנות התשעים לחברי קיבוץ בית השיטה, אשר איבד במלחמת יום כיפור אחד עשר מבניו.
    האם נכון להגדיר את מועד פרוץ המלחמה, כמועד פרוץ הקרבות ואת מועד כניסת הפסקת האש לתוקף כמועד סיומה?
    מדינאים יודעים להפריד בין ניצחון בקרב לניצחון במערכה. בכל מקרה במלחמה איש אינו מרוויח. יש המפסיד יותר ויש המפסיד פחות.
    ביוני 1967 הכריע צה"ל את צבאות מצרים, סוריה וירדן בשישה ימי לחימה וקבע קווי הפסקת אש חדשים, הרחוקים ממרכז הארץ ומהווים איום מידי וממשי על ערי הבירה של אויבנו.

    במערכה, לאחר מלחמת יום כיפור, החזרנו את כל סיני עד למטר האחרון, לא כולל רצועת עזה, וקבלנו ממלכת ירדן את הפלסטינאים, אשר איימו על ההגמוניה ההאשמית בממלכה.
    הכרעת צבאות עֲרַב בשִישה ימים תרמה לגאווה לאומית והעמידה את מצביאי הצבא ככל יֵכולים.
    מדינאים, חוקרים ועיתונאים ביטלו עצמם מול מפקדי צה"ל, והאלופים נהיו עמודי תווך חברתיים.
    הדרג המדיני, נלהב מתוצאות המלחמה, נגרר לא פעם אחרי כוחות משיחיים, ראה בתוצאה הזדמנות להרחיב את גבולות הארץ וליישב אותה.
    מנגד נשמעו קולות אחרים, המזהירים את המדינאים משלטון על עם זר וקראו לנצל את המצב ליוזמות שלום. הדוברים תויגו כשמאלנים וכתבוסתנים....

    המנהיגות המצרית הצהירה שלא תוותר על חצי האי סיני גם אם תידרש להקריב את כל צבאה בכדי להשיבו. אנואר סאדאת, נשיא מצרים, קבע שלא יוותר על אף גרגיר חול... ואילו מנגד, השר הכריזמטי משה דין, קבע שעדיף סיני בלי שלום מאשר שלום בלי סיני.
    בשבוע שעבר קראנו עדות של ראש הממשלה, גולדה מאיר, המנקה עצמה מכל אחריות לשיקול דעת צבאי.
    הניצחון הצבאי המזהיר ביוני 67, בידיעה ובהחלטה מדינית של ממשלת ישראל, לא נוצל לקידום שלום בין המדינות.
    צבאות מצרים וסוריה, בסיוע ברית המועצות, הכינו את צבאותיהם למערכה, אשר תחזיר להן את סיני ורמת הגולן ואולי תביא להכחדת מדינת ישראל.

    הגישושים של נשיא מצרים להגיע להסדר מדיני תמורת סיני קבלו כתף קרה מממשלת ישראל והוא אכן, במבחן התוצאה, מימש את כוונתו.
    ביום כיפור, כאשר מדינת ישראל בת 25 שנים, בתאום עם צבא סוריה, בוצעה תקיפה מתואמת בסיני וברמת הגולן, כאשר החילים הישראלים בחזית מופתעים.

    חיל הים הישראלי, ביוזמת מפקדיו, החליט אחרת ונערך למלחמה. על כך נדבר בהמשך. כאן אשתף, שכבר בלילה הראשון למלחמה, בהיותי משייט בספינת טילים מול נמל פורט סעיד בצפון תעלת סואץ, שמענו בקשר את קריאות המצוקה של חיילנו ומנגד, ברדיו, שמענו את הודעות דובר צה"ל, המודיע על הצלחת כוחותינו להדוף את התקפת האויב...
    הכישלון המודיעיני של המוסד ושל אמ"ן, על כך שלא התריעו, סיפק חומר לכתיבת מחקרים, ספרים ומאמרים. באופן מפתיע, הדרג המדיני, אשר הוביל לכישלון ואשר לא ביקר את המערכת הצבאית באופן ראוי, הודח רק לאחר שוועדות החקירה כמעט ולא ראו בו אחראי למחדל, אך הלוחמים הפצועים והפגועים אשר שבו משדה הקרב, דרשו דין וחשבון.
    חשבנו שהלקח נלמד והינה באה מלחמת לבנון השנייה ביולי 2006 ושוב מצאה את פיקוד הצפון לא מוכן לקלוט אנשי מילואים ושוב הדרג המדיני נגרר למערכה, שאינה מתוכננת כראוי והמדינה מאבדת את מיטב בניה.
    המצב של מדינת ישראל במזרח התיכון מורכב אך אפשרי.

    האחריות הרובצת לפתחם של ממשלות ישראל חייבת להיות מגובה במערכות תכנון, שליטה ובקרה בלתי תלויים, הנשענים על אנשי מקצוע ולא על עסקנים פוליטיים.
    מדינאות אינה עסק פרטי, אשר יכול לשגשג או לקרוס. קריסת מדינת ישראל, אפילו לפרק זמן קצר, עשויה להביא לאובדן מוחלט.
    במחזור חיי עם ישראל ידענו גלויות. מהאחרונה שבהן שבנו במאה השנים האחרונות.
    השר הכריזמטי, משה דין, הבקיא בתולדות ישראל ואשר בחר סיני בלי שלום, חשש שלשָם אנו הולכים ושקל להפעיל את נשק יום הדין.
    הלוחמים הגיבורים בשדה הקרב שינו את פני המלחמה. יוזמות מקומיות ומעשי גבורה של יחידים הצליחו להפוך כישלון מדיני להישג צבאי.
    הכישלון המדיני נשאר חרוט ויש ללמוד ולנתח אותו לפרטים.

    בפגישות עם תלמידים ומורים, אני למד, שהנושאים הכל כך חשובים הללו אינם נלמדים ולרובם אינם מוכרים.
    מתוך אחריות וחובה למשפחות, אשר שכלו יקיריהן, בכדי לזכור, להבין ולהשפיע, בחרנו לקיים ערב זה.
    בתחילה נקרין סרט, אשר הוכן על ידי יואב שפיגל עבור דובר צה"ל. יואב, בן כתתי, גדל ובגר בכפר. הסרט סוקר את האירועים לקראת ובמהלך המלחמה.
    בהמשך נקיים מושב בהנחיית העיתונאי ארי שביט: במושב נשלב תחושות משדה הקרב וננסה להסביר את ההשלכות על החברה האזרחית.
    את הערב תלווה חבורת הזמר של כפר שמריהו, בהנחיית פיני שפיגלר. החבורה תשיר שני שירים:
    הראשון: חורף 73 , אשר נכתב בידי שמואל הסְפָרי והולחן על ידי אורי וִידִיסְלָבְסקי.
    והשני: "החיטה צומחת שוב", אשר נכתב על ידי דורית צמרת, חברת קיבוץ בית השיטה, לזכר אחד עשר בני הקיבוץ, אשר נפלו במלחמת יום כיפור.
    תודה מראש למי שלקח חלק בארגון ובקיום האירוע.

     

     

     

    צילום: אורלי פלד

     

     

    עבור לתוכן העמוד