מועצה
    לוח אירועים
    דלג על לוח אירועים

    אירועי היום

    תיעוד עצרת זיכרון לחללי צה"ל ונפגעי פעולות האיבה

    4/05/2014 19:50
    הגדל

    וְאֵיך עוֹמְדִים בְּטֶקֶס זִכָּרוֹן? זְקוּפִים אוֹ כְּפוּפִים. 

    מְתוּחִים כְּאֹהֶל אוֹ בְּרִשּׁוּל שֶׁל אֵבֶל,

    רֹאשׁ מֻשְׁפָּל כַּאֲשֵׁמִים אוֹ רֹאשׁ מוּרָם בְּהַפְגָּנָה נֶגֶד הַמָּוֶת,

    עֵינַיִם פְּעוּרוֹת וּקְפוּאוֹת כְּעֵינֵי הַמֵּתִים

    אוֹ עֵינַיִם עֲצוּמוֹת, לִרְאוֹת כּוֹכָבִים בִּפְנִים,

    וּמָה הַשָּׁעָה הַטּוֹבָה לִזְכּרֹ? בְּצָהֳרֵי הַּיוֹם

    כְּשֶׁהַצֵּל חָבוּי מִתַּחַת רַגְלֵינוּ, אוֹ בֵּין הָעַרְבַּיִם

    כְּשֶׁהַצֵּל מִתְאָרֵךְ כְּגַעְגוּעִים

    שֶׁאֵין לָהֶם רֵאשִׁית וְלֹא תַּכְלִית, כְּמוֹ אֱלֹהִים?

    יהודה עמיחי, מתוך: "פתוח סגור פתוח"


     

    ביום ראשון 04.05.2014, בשעה 19:50 ציינו בכפר שמריהו את ערב יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ונפגעי פעולות האיבה.

    הטקס נערך ברחבת האנדרטה ולאחריו נערך באודיטוריום וייל ערב שירי לוחמים עם הזמרת דורית פרקש.

     

    את המשואה הדליקו ציפורה הִימֶלְפַרְבּ וּצִיבִיָה ורנר.

     

    זרי הפרחים הונחו על ידי:

    אסתר גרסיאני ודידי נחשון

    עמנואל ועליזה מאור

    רוֹמה בּן עטר ואוּרי חנוֹך

    יעקב נוימן וּבֵּנִי גוּטמן

    שרגא מילשטיין ושמואל כהן

    משה לוי, ומרים האזה

    יעל חסון והבן רע חסון

    אביב עדיקה ויעל עמרני

    חיילים: עומר רומנו, לירון רומנו, ארד לב ארי, ירדן קירמאייר, גיא ליב, ניר ליב , רוֹמִי אֶנְגְלַנְדֶר, בן מילשטיין, נועם פלד, אלון זוז ודן גניגר.

    ח"כ ד"ר רונן הופמן

    דרור אלוני וסיגל זוז.

     

    בהמשך הטקס הוקראו שמותיהם של כל הנופלים, בני היישוב. שמות הנופלים. יהיה זכרם ברוך.

     

     

     


     

    דברי אילן רומן לזכרו של אחיו נחום רומן:

     

    אהוד מנור כתב את השיר "אחי הצעיר יהודה", לאחיו שנפל. כל מילה בשיר זה מפלחת את הנשמה. אהוד בוכה על אחיו הצעיר ממנו שפתיל חייו נקטע, ולשמע מילותיו, זולגות הדמעות גם מעיני ולבי נקרע..

    מעולם לא ניסיתי לכתוב לך, נחום היקר לי , אהוב לבי שכולו געגוע אליך. לא הספקנו כמעט לחוש את החיים – ואתה נעלמת בחטף והותרת רק כמה תצלומים, שבכולם זוהר החיוך המקסים עם השובבות בעיניים והיופי המיוחד שלך.

    אני יושב לי כאן, בחדר העבודה שלי, ומעיף מבט בתצלום צחור השיניים וזהוב הבלורית שלך, ויודע שגם אתה מדי פעם מסתכל אלי ועלי. איני יודע אם יש עולם אחר אחרי שחולפים מהעולם הזה, אבל אם אכן יש, אני מקווה שאתה מבלה, נהנה, ועושה רק מה שטוב לך.

    בעצם, כמו שעשית בחיים הקצרים שלך כאן, בעולמנו. הזיכרון העמוק הראשון שלי ממך, היה בעודנו גרים בפרדס-חנה, ואתה תינוק בן שנתיים לערך, ולפתע בלילה אתה משתעל ומתקשה לנשום. בזיכרוני, אני לוקח אותך על הידיים ומתהלך אתך שעות ארוכות, עד שאתה חוזר לנשום.

    השנים עוברות והנה אתה כבר נער, לומד בתיכון בהרצליה, אינך מאושר בבית הספר ואינך רוצה להמשיך שם. היה צריך להפעיל על ההורים כוח שכנוע רב כדי שיסכימו למהפך. ללמוד בטכני? מה רע? הצלחנו, אתה ואני, לרכך את ההתנגדות. נרשמת לטכני ואף סיימת שם את לימודיך בהצלחה. בית הספר הטכני של חיל האוויר, ליבה בך את הרצון להגיע לקורס טיס. ושוב, נתקלים בהתנגדות....ההתערבות שלי מביאה אותך לקורס הטיס הנכסף. בדיעבד, כשאני יודע את התוצאה הרת-האסון, איני יכול לסלוח לעצמי על כך.

    למעלה מארבעים שנה, מאז נפלת משמים הלל בן שחר, אני מייסר את עצמי באלם קול. עד לאחרונה, השתיקה שלי בעניין זה הייתה מוחלטת. לא חלקתי עם איש את הכאב הצער ורגש האשמה הכבד.

    הייה שלום, אחי הצעיר נחום. אני אמשיך להתבונן בך מדי יום, כשארים את עיני משולחני שבחדר העבודה, ואתה תחזיר לי את המבט השובב, השמח, החי כל כך. הלא כן?

     


     

    סיפורו של שאול מילר ז"ל, שנפל במלחמת יום הכיפורים:

     


     

    דבר ראש המועצה בערב יום הזיכרון

    משפחות שכולות, תושבי כפר שמריהו, אורחים יקרים,

     

    ביום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ונפגעי הטרור, אנו מתייחדים ומוקירים כבוד לנופלים, והערכה לבני המשפחות, אשר שָכְלו את יקיריהן במסגרת השירות או בפעולות הטרור.

     

    לפני שלושה שבועות חגגנו את חג החרות, בשבוע שעבר התייחדנו עם זכר השואה, הערב ומחר נתייחד עם זכר הנופלים במערכות ישראל ובפעולות הטרור ומחר בערב נצא כולנו לחגוג ולציין את שישים ושש שנות עצמאות.

     

    ברצף האירועים הללו אנו מעלים בתמצית יותר משלושת אלפים שנים שלנו כעם, המנסה לייסד מדינה, מצליח, נופל, מתפזר וחוזר חלילה. במה שונה גלגול זה מקודמיו, במה שונה מדינת ישראל ממלכויות שאול, דוד, שלמה, ואחרים עד הורדוס?

    המנהיגות הציונית שאלה את תפיסת המדִינָאות מעולם של השכלה, מלימוד ומחשיבה מערכתית מודרנית, מבלי לוותר על מורשת ותרבות, אשר נצרבו בשנות הגלות.

    התנועה הציונית, נחישות הדרך והשוֹאָה הנוראה, הביאו לתקומת ישראל ולהקמת המדינה. השיח התרבותי המודרני, אשר אינו מוותר על שמירת הערכים והמסורת, אִפְשרו בניית חברה חדשה, מגובשת ובעלת נכונות להקרבה עצמית.

     

    לאחרונה חזרתי וקראתי את דבריו של א"ד גורדון, מאנשי הרוח של תנועת העבודה בארץ ישראל לפני כמאה שנים. במאמר מרתק, בשם "בניין אומה אינו בניין חברה, יסודותיו יותר עמוקים", כאילו נכתב היום, כותב הפילוסוף:

    "אמנם העם ברובו אינו מתעורר התעוררות של ממש, ואת המתעוררים אנחנו שואפים להכניס לתוך שורותינו, לתוך העבודה. אולם היא הנותנת. הנכנסים צריכים להיכנס, כשהם קשורים בפנימיותם ביתר העם, ויתר העם קשור בהם, בכדי שהוא יִימָשך אחריהם, והעיקר בכדי שרוח העם תתעורר בכל שלימותה ועד סוף כל מעמקיה."

     

    היום אנו מעלים על נס את רוחם, נכונותם וזִכְרם של אנשי כוחות הביטחון, אשר התגייסו ועמדו בגופם למען ביטחון המדינה וקיומה כישות עצמאית.

    אנו מוקירים תודה והערכה ללוחמי צה"ל, לאנשי שירות הביטחון הכללי וללוחמי המוסד, אשר פועלים יומם וליל לשמור על ביטחון המדינה.

    הם לא חיכו לחוק שיווין בנטל אלא מתייצבים יום יום ושעה שעה לקיים את חובתם המוסרית.

    עמידתם האיתנה מאפשרת קיום חיים נורמליים ובנסיבות מיוחדות יסייעו לקידום מהלכי השלום המיוחל.

     

    אנו עוקבים בגאווה רבה את הבחורים והבחורות, בני כפר שמריהו, חילי צבא הגנה לישראל, לוחמים ולוחמות, אשר מלווים טקס זה ואת אלה, אשר נשארו על משמרתם.

     

    על פי הערכות מודיעין, מערכה צבאית, עשויה להביא מאות ואלפי רקטות וטילים אל מרכזי האוכלוסייה בארץ, כולל בגוש דן.

    שיקולים אישיים של פוליטיקאים מונעים הערכות מיטבית של העורף, אשר על פי כל הערכה יהיה החזית.

    אנו תולים קיומנו בהחלטות הדרג המדיני ומעמידים עצמנו ואת מיטב בנינו למען ביטחון המדינה.

    לכן מותר לנו לקרוא לממשלת ישראל, לפחות בנושאי ביטחון, להניח לשיקולים אלקטורליים, להכין את העורף למערכה קשה ולשאוף בנחישות וביצירתיות לכינון שלום ולהרחקת רוחות מלחמה ביננו לבין שכנינו.

     

    מאז הקמתו, בשנת 1937, מקיים כפר שמריהו מערכת שלטונית וקהילתית עצמאית ובלתי תלויה, המהווה אות ומופת למערכת השלטון המקומי.

    לאחרונה הכריז שר הפנים על המועצה המקומית כפר שמריהו כרשות איתנה, אחת מעשרים וארבע רשויות מקומיות, המורשות לפעול כמעט ללא רגולציה. זו תעודת הערכה וכבוד לחברי המועצה ולעובדיה לאורך שנות קיומנו.

    יחידת המתנדבים לחילוץ והצלה, אשר הקמנו, ממשיכה להתאמן ולהצטייד ומהווה מודל חיקוי לישובים ולקהילות אחרות.

     המועצה זכתה בפרס שרת התרבות לשנת 2013, על תמיכתה בקיום פעולות תרבות איכותיות ותמיכה במפעלי יצירה ואומנות.

    אשכול גני הילדים שלנו מהווה אבן שואבת לכל מי שנפשו חפצה להרחיב דעת בתחום סביבת הלמידה.

     

    בשנים הקרובות נמשיך ונפעל לקיום מערכת יישובית איכותית, מחנכת, מגובשת ותורמת למדינה, לקהילה ולפרט.

     

    אריק איינשטין היטיב לבטא זאת בשירו אני ואתה. וכך כתב:

    אני ואתה נשנה את העולם,

    אני ואתה אז יבואו כולם,

    אמרו את זה קודם לפני,

    לא משנה – אני ואתה נשנה את העולם.

     

    אנו זוכרים את הנופלים ומתחייבים לשמרם בלבותנו לעד.

    אנו שולחים תנחומים למשפחות, אשר שכלו את יקיריהן במלחמות ישראל ועל הגנתה ולמשפחות נפגעי פעולות הטרור ואיחולי החלמה מהירה לפצועי כוחות הביטחון.

     


     

    לתמונות נוספות, צילום: אורלי פלד

     

    לתמונות נוספות, צילום: מאיר פרוינדליך


     

    תודות:

     

    תודה רבה לעדי גולן על עריכת הטקס, לפנינה רבינוביץ ולצוות מרכז וייל

     

    תודה למשתתפים:

    מיקי ישורון

    שירי הלר

    אופיר אבימאיר

    רוני צדר

    תם שנקר

    דניאל כל טוב

    נוגה צוקר

    יעל נחשון

    מוטי אטיאס והילדים המנגנים

    יעל עמרני, אביב אדיקא ושכב"ג, שבט ני"ר, הצופים

    דניאל קוֹטְלִיצְקִי, מפקד המשמר

    מקהלת כפר שמריהו בניצוחו של משה רסיוק

    אילנה ליב

     

    תודה רבה לעובדי המועצה המקומית כפר שמריהו: יעל לוי, משה שוהם ועובדי מח' אחזקה, ליאור גולן וצוות הפיקוח, יגאל רדה

    תודה לשוטר ברוך סלומון ולמתנדבים.

     

     

     

    עבור לתוכן העמוד